יומן אימונים - I'm Back
I’m Back הייתה אמורה להיות הכותרת של הכתבה הנוכחית, לצערי לא back ולא נעליים, "לא שובו של הנבו", ולא אופניים. כרגיל, האשם הוא בי. אם לפני חודשיים סבלתי מכאבי גב שחייבו מנוחה והתנזרות מפעילות פיזית, הרי שברגע שנפתח חלון הזדמנויות של יום אחד נורמלי (פחות כואב לי כשאני עומד שתי דקות) מיד רצתי למכון שבמגדלי ת"א על מנת לעשות עוד סשן של רכיבה.
מסתבר שהעניינים הפיזיולוגיים שלי מורכבים קצת יותר והפתרון עדיין בגדר משאלת לב. אמנם הגיחות הפזיזות שלי לחדר הכושר לא גרמו לנזק בל יתואר, אבל מצד שני הן לא עזרו לגוף מי יודע מה להתאושש.
אז מה היה לנו?
כאבי גב תחתון עד כדי כיפוף תמידי סטייל קואזימודו.
כאבי תופת במפרק הירך (אין לי מושג למה)
וחשש סביר לסדק באחת מצלעות צד שמאל!!!
מן הסתם, האינסטינקט של כולכם ושלי הוא להפנות כידון מאשים לשדרוג המסיבי שניסינו לעשות בגופי (שדרוג שהתקדם לא רע עד להשבתה הטוטלית), אבל האמת היא שבסך הכול מדובר בנאחס, לא ברשלנות.
עד שיתקבלו תוצאות צילום הגב , הסדק יישאר בגדר מסתורין, אף על פי שהיו לי מספר רכיבות נעימות בהן הועפתי קליל מהאוכף (אי אפשר לרכוב מבלי ליפול – אז נא לא להתחכם). כאבי הגב התחתון מיוחסים להרמות הליליות של ליבי, בתי התינוקת שרק ככה מוכנה להירגע, ומאז שכואב לי הגב האורות בבית דולקים גם בשעות לא קונבנציונליות. החידה האמיתית היא הכאב החד בירך, שאין לי מושג איך הסתנן לו דווקא לשם הכאב הדוקרני. כאמור, נאחס.
אחרון חביב, תביטו בחוסר אמון במה שניסינו לעשות: התהליך הוא בלתי הפיך, אני עדיין שוקל כ-12 ק"ג פחות מאשר בתחילת הפרוייקט ומוסיף לשמור על משקל קבוע, אני רוכב טוב בהרבה הודות לנמרוד העז והיכולות האירוביות שלי השתפרו פלאים. אמנם כרגע אני מושבת מפעילות, אבל דרוך ומוכן ליום הפקודה שבו אוכל לחזור להתאמן, וזה החלק הכי חושב במהפך האישי שלי: הרצון לרכוב מהר יותר, נכון יותר ואתגרי יותר, ואת זה אף כאב גב לא ייקח ממני.
אבל, וזה אבל גדול, סחבק רחוק מלהיכנע. זה בסך הכול שינוי קל בתכנית המקורית, ואולי אפילו שיעור טוב בבלת"ם והשלכותיו; אם צריך לעבור סדנת שיקום איטית וממושכת – נעבור. בסופו של יום אעלה חזרה על האופניים ואשלים את הפרוייקט, גם אם לא בזמנים שנקבעו לו.
הפרוייקט שלי יוצא לפסק זמן להערכת נזקים ולתיקון החלקים הדורשים טיפול, ואם הכול ילך כמו שצריך, צפו לנו אחרי החגים, אבל הרבה אחרי החגים.
