רכיבת מדרכות ושבילי אופניים בתל אביב

TLV mapרכיבה עירונית בתל אביב
דרגת קושי: קלה
אורך מסלול: כ-30 ק"מ מעגלי
הארכת מסלול:  יש אופציות.
יציאה וסיום: חניון רידינג סמוך לנמל תל אביב.
עונה מועדפת: כל השנה.
מגבלות: ראה * בהמשך
 
* מגבלות: הרכיבה מתנהלת על גבי המדרכות. בחלקן שביל מסומן לרוכבי אופניים. למרות שכך, יש להיזהר מהולכי רגל שמתנהלים גם הם על השביל הזה ועל המדרכות בכלל - לשני הכיוונים. למרות שהרכיבה העירונית היא מישורית וקלה מבחינת תשתית המסלול, עדיין נדרשת ערנות גבוהה כלפי הולכי רגל, רוכבי אופניים נוספים המגיחים מנגד, מכוניות שיוצאות מחניה על המדרכה ובעת חציית הכבישים. תל אביב, העיר העברית הראשונה, הוקמה ב 11- באפריל 1909 כ' בניסן תרס"ט, במעמד הגרלת המגרשים המפורסמת על חוף הים. היסטוריה ארוכה וססגונית מגולמת בין רחובותיה, סמטאותיה, שדרות השקמים, הגנים הציבוריים ובתיה של העיר.
 
טיול של יום אחד בלבד לא מספיק כדי לספוג את האווירה המיוחדת ולבקר בכל המוזיאונים והאתרים ההסטורים המשמרים את תולדותיה של העיר, חיי הרוח והיצירה בה מאז שהוקמה, אבל כאן, במסלולנו זה ננסה לטעום "על קצה המזלג" מייחודה של העיר.
 
שטחה של ת"א כיום הוא כ 50,000- דונם ומספר תושביה הרשומים כ 400,000- נפש )לא כולל תושבי חוץ המהווים אוכלוסיה די גדולה, בעיקר של סטודנטים וצעירים שגרים בה באופן זמני(. העיר תל אביב מכילה מורשת היסטורית של גדולי האומה שחיו ופעלו בה ממנהיגים פוליטים ועד יוצרים מכל קשת האומנויות. לצד כל אלה תל אביב היא עיר שוקקת ומלאת חיים, מעוזם של צעירים רבים ומבקרים מכל העולם ולא בכדי זכתה בשנים האחרונות להימנות ברשימת 10 הערים התוססות ביותר בעולם. כינוי נוסף לעיר הבילויים הזו: "עיר בלי הפסקה"! בתי הקפה, הפאבים, המסעדות הרבות, המועדונים, בתי הקולנוע הרבים והתיאטראות מקיימים חיי לילה רציפים עד אור הבוקר! - אורח חיים שלא נהוג כשגרה בערים אחרות בעולם. תוסיפו לכך שהעיר שוכנת לחוף ים, חוצה אותה נחל )נחל הירקון(, עמוסה בבתי מלון ) 44 מלונות(, בפארקים וגנים ירוקים, מוזיאונים וכו' - והרי לכם עיר תיירותית מבוקשת במפת התיירות העולמית! טיולנו הרכוב בעיר יכסה טפח אחד של העיר. מסלול אחד בלבד מעשרות מסלולים אחרים שניתן לרכב בהם לצד אתרים הסטורים ומעניינים נוספים.
 
 
המלצה:
לפני התארגנותכם לטיול רכוב בעיר, נסו להשיג מידע על האתרים שתעברו בדרך. מידע תיירותי ואינפורמטיבי רב על העיר ניתן להשיג במחלקת התיירות של העיר בבניין העירייה, דרך ספרות טיולים )בחנויות ספרים תמצאו מגוון של ספרי טיולים בת"א(, או דרך האינטרנט. *במחלקת התיירות של העירייה תוכלו לקבל חוברות הדרכה לטיול בעיר כמו למשל: חוברת "מדרכון התפוז מאחוזת בית לת"א הקטנה" - וגם לבקש מפה של רחובות העיר. *באתר האינטרנט של ת"א: www.tel-aviv.gov.il תוכלו לשאוב מידע רב דרך הקישור ל"ארכיון עירוני".

יוצאים לדרך
מחניון רידינג זה שצמוד לתחנת הכוח, נעלה על גשר "ווקוף" )ע"ש הנציב העליון הבריטי( החוצה את שפך הירקון ומחבר אותנו למתחם של הנמל הישן של ת"א. נהר הירקון מסיים כאן מהלכו מראשיתו במעיינות ראש העין - למרגלות מבצר אנטיפטרוס. תחנת הכוח רידינג שנחנכה בשנת 1938 ומספקת חשמל לת"א וגוש דן נקראת ע"ש הלורד דניאל איזיקס רופוס רידינג, ) 1860-1935 ( שהיה משפטן ומדינאי יהודי בריטי מגדולי עורכי הדין באנגליה בתקופתו, דמות ידועה באנגליה של ראשית המאה ומילא שורה ארוכה ונכבדה של תפקידים. רידינג נטל חלק פעיל בחיי הקהילה היהודית באנגליה, ונשא בגאווה את יהדותו. לאחר עליית היטלר לשלטון הוקיע בנאומיו בבית הנבחרים את רדיפות היהודים בגרמניה, והעלה על נס את המפעל הציוני. פנחס רוטנברג, מיסד חברת החשמל בארץ, גייס אותו למען ארץ-ישראל והציע לו את תפקיד יו"ר דירקטוריון חברת החשמל הארץ-ישראלית. משנת 1923 ועד מותו, שימש כיושב ראש מועצת המנהלים של חברת החשמל בארץ ישראל.
 
מתחם נמל תל אביב
כיום זהו מתחם תוסס מאוד המרכז בתחומו אתרי תרבות ובילוי: תיאטרון, מועדוני לילה, מסעדות, בתי-קפה, פאבים, חנויות והאנגרים גדולים שמשמשים כמבנים להצגת תערוכות שונות מדי פעם. כל זה תוצאות פיתוח ושיקום של השנים האחרונות לאחר ששנים רבות הנמל הוזנח ושימש בעיקר כמתחם למחסנים, מוסכים וכד'. דק עץ יפה מכסה כיום את שפת הנמל במגע עם הים, הדק בנוי בצורה גלית בעיצוב אסוציאטיבי לגלי הים. נמל ת"א הוקם ונבנה בשנת 1936 בעבודה עברית במהלך המרד הערבי הגדול שבעקבותיו הושבת ונסגר נמל יפו. שנתיים אח"כ כבר שימש גם כנמל נוסעים לצד נמל סחורות. למרות זאת, עוד טרם בניית הנמל, בראשית שנות השלושים העליזות של ת"א המתחם כאן שנקרא: "חצי האי הירקוני" ידע עדנה במס' אירועים בינלאומיים שהתקיימו בשטחו.
 
ב-1932 התקיימה כאן אליפות המכבייה הראשונה, בנוכחות ספורטאים יהודים מרחבי העולם. ב-1934 התקיים כאן "יריד המזרח הקרוב" בו הוצגו מוצריה ותנובתה של ארץ ישראל לצד דוכני הצגת תוצרים של משתתפים מאירופה ושאר העולם. הצלחתו של היריד הייתה מעל ומעבר למצופה והוא משך כמות שיא של 600 אלף מבקרים לצד דוכנים ומציגים ממדינות רבות. לאור הצלחתו זו התקיים יריד נוסף שנתיים לאחר מכן. בדצמבר 1936 - נערכו פה הקונצרטים הראשונים של התזמורת הפילהרמונית הישראלית. הנמל נסגר לפעילות ימית בשנת 1965 עם הכשרתו ופתיחתו של נמל אשדוד.
 
נרכב על גבי דק-העץ הגלי, לצד מפץ הגלים מימין ובתי הקפה משמאל ונצא לאורך חוף הים לכיוון "חוף מציצים"-חוף הילטון. מעלינו משמאל - גן העצמאות, בהמשכו - בריכת גורדון (מימין) וכיכר אתרים (משמאל) ונתחבר לטיילת הארוכה לחוף ימה של ת"א שמסתיימת ביפו העתיקה.
 
לאורך הטיילת
ברכיבה לאורך הטיילת יש להיזהר מאוד מתנועת ההולכים עליה. הטיילת מאוד פעילה בהולכי רגל במשך היום, אלא אם מדובר בצהרי יום חם במיוחד. לקראת ערב הטיילת מרובה בתיירים, זוגות רומנטים, חבורות של צעירים שיוצאים לבילוי, צועדים למיניהם ורצי ג'וגינג. אין שביל אופניים מסודר על הטיילת ולכן כדאי להיות מאוד ערניים וזהירים. הטיילת של היום נחנכה בקיץ 1982 ביוזמת ראש העיר המיתולוגי של ת"א )שכיהן הכי הרבה שנים ברציפות - 19 שנה!( - שלמה )צ'יץ'( להט ולכן זכתה גם להיקרא: "טיילת להט". הטיילת ההיסטורית, שקדמה לה, נבנתה בשלבים החל משנת 1939 אבל נהרסה תחת הטיילת המודרנית של היום. גם כאן תמצאו עשרות בתי-קפה לאורך הטיילת. בעיקר בצד השני של הכביש בחזית בתי המלון הרבים לאורכה או ממש על חוף הים. על הטיילת עצמה כסאות לאלו הרוצים לשבת ולצפות בים וברוחציו , אדניות עם פרחי נוי, ופינות ישיבה מבטון, בהסבה, מסוככות מהשמש.
 
כשנחלוף על פני מלון "דן" ת"א, נבחין משמאלנו, בצד השני של הכביש ב"כיכר לונדון" המחודשת. שווה לחצות את הכביש לרגע לבקר באתר המחודש. הכיכר המקורית נחנכה ב 24- במאי 1942 כמחווה לתושבי לונדון על עמידתם בהפצצות הבליץ במלה"ע השנייה. לקראת שנות ה 2000- שופצה הכיכר והפכה לאתר הנצחה למפעל ההעפלה שחופי ת"א היו שותפים לו ובעיקר אתר הנצחה לאונית המעפילים "אלטלנה" שהוטבעה בחוף ת"א והפכה לסמל היריבות בין הימין לשמאל. במרכז הכיכר היום אנדרטה בדמות ספינת מעפילים, הסברים על תקופת ההעפלה, צילומים עתיקים מהתקופה ושישה לוחות הנושאים את שמות כל ספינות המעפילים.
 
נחזור לטיילת ונמשיך לרכב דרומה לכיוון יפו. נחלוף על פני בניין האופרה. בעבר, לפני היות המבנה הנוכחי, התנהלו במקום ישיבות הכנסת הראשונה והאולם שימש את האופרה הישראלית שהוקמה ע"י אדיס דה פיליפ. ממול, על חוף הים, בשנות ה 20- העליזות היה ממוקם הקזינו של ת"א שהיה קפה-מסעדה יוקרתי במבנה מצועצע על גבי עמודים, בתוך הים וידע ימים יפים של מסיבות, נשפים, קוקטלים, ובכירי הישוב ואנשי האצולה שביקרו בו.
 
נמשיך לרכב על הטיילת, עדיין לכיוון דרום, נעבור על פני "הדולפינריום" שכבר שנים לא מתפקד כדולפינריום ובעיקר נשאר כמבנה מוזנח. נצמד לקו החוף/המים ונרד להמשכה של הטיילת לצד גן צ'ארלס קלור על שמו של נדבן יהודי בריטי ז"ל. נגיע עד מוזיאון בית האצ"ל = "בית גידי" ומשם נסתובב חזרה צפונה ונרכב לכביש הראשי המקביל לטיילת. ברוכבנו על הכביש עם הפנים צפונה, השכונה הקטנה, הצפופה והישנה מימיננו היא שכונת שבזי וצמודה אליה שכונת נוה-צדק. במרכזן: "מרכז סוזאן דלל". נכנס דרך מגרש החניה המסודר לתוך הסמטאות הצרות בשכונה ונגיע עד למתחם התרבות מרכז סוזאן דלל.
 
מרכז סוזן דלל בנוה-צדק
מרכז התרבות והאומנות ע"ש סוזאן דלל, משכנה של להקת המחול "בת-שבע" שוקם והוכשר למראהו היום, בשנת 1989 . שני המבנים המשוקמים ומשוחזרים שייכים לראשית המאה הקודמת. בשנת 1908 הוקם פה מרכז חינוך ליהודי יפו, בית ספר לבנות של "חובבי ציון" שנקרא: "יחיאלי" על שם מנהלו - יחיאל יחיאלי ומולו נבנה בית ספר לבנים של החברה הצרפתית היהודית "אליאנס".
 
בתי הספר נסגרו בשנת 1975 מחוסר תלמידים ובסוף שנות ה 70- השתכן במקומם תיאטרון נוה-צדק שבמרוצת הזמן עבר לסמטאות יפו העתיקה. כיום, המתחם המשוחזר מציע לצד הופעות מחול, כמה מסעדות ובתי קפה באווירה שקטה ורומנטית המאפיינת את סגנון הבניה העתיק במקום. מומלץ לעצור לנוח, לשבת אולי באחד מבתי הקפה ("סוזאנה" למשל), ללגום מיץ שקדים קר עם נענע ואח"כ להמשיך.
 
המשך הרכיבה שלנו הוא ביציאה ממתחם סוזאן דלל לכיוון צפון מזרח. חפשו את הסמטה הקטנה שמתחבאת בה "גלידה סבתא"  (גלידה מעולה, תוצרת בית! כדאי לעצור גם פה ולא לפספס לטעום מהגלידה במבחר טעמים טבעיים ומשובחים!) ומוציאה אתכם מהרחבה של מתחם סוזן דלל לרחוב שלוש. אגב, בקיר הכניסה לסמטה תמצאו 2 ציורי קיר בסגנון "פסיפס אריחים" המתארים מספר אירועים הסטורים בהקמתה של ת"א ושכונת נוה- צדק וכן - דמויות של האישים הפעילים מהתקופה. אפשר לעצור, להסתכל וללמוד. נמשיך בסמטה של "גלידת סבתא" (רח' יחיאלי) ונצא ממנה לרח' שלוש.
 
נוה צדק, נוה שלום ורח' שלוש
שכונת נוה-צדק )יסודה ב 1887- ( והצמודה לה שכונת נוה שלום )יסודה ב 1890- ( הן שתי השכונות הראשונות שנבנו מחוץ לחומות יפו והיוו את ראשיתה של העיר העברית הראשונה שתקום לימים תחת השם "אחוזת בית" ולאחר מכן: "תל אביב". השטח עליו הוקמו השכונות נרכש בידי סוחר יהודי אמיד מאלג'יר בשם אהרון שלוש שעלה לארץ עם אשתו ובניו בשנת 1840 והיה מראשי הקהילה היהודית ביפו, מעשירייה ונכבדיה. לשם הקמת השכונה רכש האדון שלוש את האדמות והקים חברה שבראשה עמד שמעון רוקח )הש"ר( שלביתו נרכב בהמשך. בינתיים, נרכב לבית ברח' שלוש 32 - זהו ביתם של משפחת שלוש. בית אמידים ובצמוד לו - מבנה בית החרושת המשפחתי. כיום מתנהלים בו חיים מודרנים ע"י תושביו הנוכחיים שרכשו את הבית.
 
מרח' שלוש נפנה ונכנס לרח' שמעון רוקח
נרכב לאורכו עד שנגיע לבית מס' 32 - ביתו המשומר של שמעון רוקח )שלט על הקיר לצד הכניסה מספר על המבנה ההיסטורי(. ביתו המשופץ והמפואר )לתקופתו( בו מתגוררת כיום נכדתו הפסלת - לאה מג'ארו מינץ מספר לנו את סיפורה של משפחת רוקח. שמעון רוקח היה ממנהיגי קהילת יהודי יפו, סוחר אמיד ומראשי הפרדסנות בארץ והיה יושב ראש ועד שכונת נוה צדק עם הקמתה. בנו הצעיר של הש"ר )ראשי תיבות של שמו: שמעון רוקח( - ישראל רוקח, לימים, יתמנה כראש העיר ת"א )בשנת 1936 ( ולאחר מכן כשר הפנים. ניתן להציץ מהשער לחצר הבית וליהנות מפסליה של הנכדה וניתן גם לבקר בשעות הביקור במוזיאון ליצירותיה שבבית.
 
סופו של רחוב רוקח מוציא אותנו לרחוב פינס, בו נפנה שמאלה ונגיע עד לפניה השנייה ימינה לרח' לילנבלום. בעצם, עם רחוב פינס אנחנו יוצאים מתחומי שכונת נוה-צדק ועוברים ל"אחוזת בית" היא "תל אביב הקטנה".
 
בתי התאומים
ברח' פינס מעט לפני הפניה לרח' לילינבלום ניתן להבחין בשני מבנים זהים בסגנון סוף המאה הקודמת. אלו שני בתים שבנה אהרון שלוש לשני נכדיו. כיום מתגוררים בהם אנשים פרטיים שרכשו אותם.
 
קולנוע "עדן"
בפינת הרחובות פינס ולילינבלום נמצא המבנה ההיסטורי של הקולנוע הראשון בתל אביב. הקולנוע הוקם בשנת 1913 ביוזמת מאיר דיזינגוף - ראש העיר הראשון של ת"א, שראה כזה באלכסנדריה שבמצרים. מכיוון שהפס-קול לסרטים נכנס לתוקף רק בשנות ה 20- , המבנה להקרנת סרטים זכה לכינוי "ראי-נוע", מושג שתבע אליעזר בן יהודה. הסרטים היו אילמים ולוו בד"כ בנגן פסנתר שישב על במה לצד המסך. הסרט הראשון שהקרינו כאן היה "ימי פומפי העליזים" ובתקופות מלחמה הוקרנו בו "יומני חדשות" מהחזית. הקולנוע פעל עד שנת 1975 . נמשיך ברח' לילינבלום ונצא איתו לרח' הרצל.
 
בדרך נחלוף על פני מבנה היסטורי נוסף - הקיוסק השני של ת"א שהוקם מול הכניסה לקולנוע "עדן". כיום משמש כתחנת מוניות ועל גגו המשולש - בולט מוט זקור ומשונה, זהו מתקן קולט ברקים! ברח' הרצל נפנה שמאלה ומיד ימינה לשדרות רוטשילד.
 
בניין כלבו שלום
ברח' הרצל סמוך לכניסה לשדרות רוטשילד ניצב לו בניין כלבו שלום. הבניין ממוקם על חורבותיה של הגימנסיה העברית הרצליה שהיה המבנה החשוב ביותר שהוקם בשכונת אחוזת-בית בשנת 1909 . לגימנסיה נשלחו ילדיהם של יהודי התפוצה כדי שירכשו השכלה בשפה העברית. מורי ותלמידי הגימנסיה שימשו סמל ומופת לישוב בתחומים רבים: חינוך עברי, אהבת הארץ, תרבות, בטחון וספורט. המבנה נהרס בשנת 1958 בטענה כי הוא חוסם את רחוב הרצל, ובית הספר עבר למקום משכנו הנוכחי ברח' ז'בוטינסקי.
 
בניין כלבו שלום של היום הוא הגורד שחקים הראשון בארץ. בנייתו החלה בשנת 1959 לאחר הריסת הגימנסיה ואכלוסו הסתיים בשנת 1965 . גובהו 140 מ' והוא בן 33 קומות. בעבר, ב 3- הקומות הראשונות הייתה חנות  הכולבו הראשונה מסוגה ומימדיה בארץ, לונה פארק "מאירלנד" ומוזיאון שעווה שהציג דמויות שעווה של אישים מההיסטוריה הציונית.הכלבו נסגר בשנת 1989 ואחריו גם הלונה-פארק ומוזיאון השעווה. כיום הבניין משמש כבניין משרדים ובקומה האחרונה מרפסת תצפית פנוראמית על ת"א.
 
עד לבניית המגדל בבסיס הצבאי של הקיריה ובנייני עזריאלי, נחשב היה בניין כלבו שלום לגבוה ביותר בארץ. בכניסה לבניין בקומת הלובי - 3 ציורי פסיפס ענקיים על הקיר מעשה ידיו של הצייר נחום גוטמן המתארים אירועים והתרחשויות היסטוריות במהלך יסודה של העיר. חוברת הסבר על הציורים ניתן להשיג במקום. נרכב לנו במעלה שדרות רוטשילד לאורך "מסלול האופניים" המסומן בשדרה ונפגוש דבר ראשון את הקיוסק הראשון של תל אביב שמקיים את ייעודו גם היום כקיוסק-בית קפה-פאב ממש בתחילת השדרות. בהמשך, ברח' רוטשילד 16 (מצד ימין) נעצור להתרשם מהבית של מאיר וצינה דיזינגוף.
 
בית מאיר דיזינגוף
הבית כאן מספר לנו את ראשית יסודה של השכונה "אחוזת בית" שלימים תתפתח לעיר תל אביב. בשנת 1906  התכנסו בראשות השען עקיבא אריה וייס - חבורת יהודים סוחרים ואמידים, במועדון "ישורון" ביפו והחליטו כי ברצונם להקים שכונה חדשה בסגנון שכונת גנים אירופאית בה יחיו תושביה באוויר הפתוח בשכונה עברית נקייה ומרווחת, יעשו את מלאכתם ומסחרם בעיר הישנה (יפו) ויחזרו לישון בביתם מחוץ לעיר. הוחלט על שם לחברה/אגודה להקמת השכונה: "אחוזת בית".
 
לאט לאט הצטרפו תומכים לרעיון עד שבשנת 1909 כבר היו 66 משפחות באגודה ונרכש השטח תחת רח' הרצל ורוטשילד, לימים שני הרחובות הראשונים של השכונה החדשה. ב 11- באפריל 1909 נערך טקס הגרלת המגרשים ל 66 המשפחות חברי האגודה )זהו היום שנהוג לראות בו את יום היווסדה של העיר תל אביב(. השכונה התקיימה תחת השם "אחוזת בית" למשך חצי שנה כשאז התכנסו שוב לבחור שם הולם יותר. הועלו מספר שמות שונים. מרבית חברי הוועדה רצו להנציח את שמו של הרצל בעיר החדשה שעומדת להבנות וכמעט כבר נבחר השם "הרצליה", כשברגע האחרון הועלה החשש שהזכרת שמו של הרצל תעורר התנגדות בקרב הטורקים. הציל את המצב מנחם שינקין שנזכר כי העיתונאי נחום סוקולב תירגם את שם ספרו של הרצל: "אלט-נויילנד" כ "תל אביב" והשם תל אביב נבחר ברוב קולות. בראש האגודה עמד האדון המכובד מאיר דיזינגוף שנתמנה לאחר מכן כראש העיר הראשון של תל אביב. דיזינגוף בנה את ביתו ממש במקום בו התרחשה ההגרלה ובמקום בו אנו עומדים כרגע: רח' רוטשילד 16 .אחרי מות רעייתו צינה ב 1930- , החליט ד"ר מאיר דיזינגוף (ד"ר לכימיה) לתרום את ביתו להקמת מוזיאון בעיר וקומת הכניסה של הבית הפכה ל"מוזיאון תל אביב". 6 שנים מאוחר יותר, בשנת 1936 הלך לעולמו והבניין כולו הועבר לראשות מוזיאון תל אביב כפי שציווה בצוואתו.
 
אירוע היסטורי גדול וחשוב התרחש בו ב 14- למאי 1948 עת התכנסו בבניין המוזיאון בשעות אחה"צ חברי מועצת העם בראשות דוד בן גוריון והכריזו כאן על עצמאותה של מדינת ישראל. כיום, המבנה השמור המוחזק ע"י מוזיאון ארץ ישראל הסב את קומת הכניסה ל"היכל העצמאות" - מוזיאון המתאר את הכרזת העצמאות והאירועים הקשורים בה. בקומה מעל נמצא "בית התנ"ך" - תערוכה קבועה של התנ"ך בדפוס ובאומנות. מול ביתו של מאיר דיזינגוף בלב השדרה נמצאת אנדרטת הזיכרון ל 66- המשפחות חברות האגודה ומקימות אחוזת בית. נמשיך לרכב במעלה השדרות. מספר בתים הסטורים נוספים עם סיפורי מורשת נמצאים לאורכה של השדרה וניתן להשיג עליהם את המידע בדרך שכבר המלצתי עליה בפתיחה לטיולנו. הרכיבה הנוחה על שביל האופניים במעלה השדרה תביא אותנו עד לכיכר הבימה.
 
בניין תיאטרון הבימה
"הבימה" - התיאטרון הלאומי של ישראל (מאז 1958). ראשיתו של תיאטרון הבימה בשנת 1913 בעיר וילנה )ליטא( וב 1926- עלתה "הבימה" לארץ כתיאטרון עברי. בשנת 1935 הונחה אבן הפינה להקמת התיאטרון בקצה רחוב רוטשילד של היום ונפתח רשמית להעלאת הצגות בשנת 1946 .
 
המבנה הנראה כיום עבר מספר פעמים שיפוצים ושינויים במהלך השנים עד שב 1970- הוא עוצב בדוגמתו היום. בבניין פועלים אולמות אחדים: האולם הגדול, אולם רובינא, מכיל 1000 מקומות; באולם מסקין 300 מקומות; הבימרתף מכיל 292 מקומות, ואולם קטן נוסף הקרוי על שם השחקן יהושע ברטונוב. בחזית הבניין מוצב פסל פלדה של 3 עגולים גדולים בגובה 15 מ'. זהו פסלו של האמן מנשה קדישמן ונקרא "התרוממות" - אחד מסמיני ההיכר לת"א ולתיאטרון הבימה. מאחורי "הבימה" נמצא מבנה ציבורי תרבותי נוסף - "היכל התרבות" ואנחנו נרכב בין שני המבנים )דרך בית הקפה בקומת הרחוב של "היכל התרבות"( ונצא מהצד השני לשדרות ח"ן.
 
שדרות ח"ן
שדרות ח"ן על שמו של המשורר הלאומי חיים נחמן ביאליק שחי ופעל בת"א בתקופתו (בין השנים 1924-1936). האישיות היחידה בת"א שזכתה לשני רחובות בעיר על שמה: שדרות ח"ן ורחוב ביאליק - הרחוב בו התגורר המשורר. בשדרות ח"ן ממשיך לנו שביל הרכיבה המסומן לאופניים ויביא אותנו לקצה השדרה לרחבת כיכר העירייה. בעבר היה נקרא: "ככר מלכי ישראל" אלא שבעקבות רצח רבין באותו אירוע טראגי, נקראת היום על שמו: "כיכר רבין".
 
ככר העירייה, כיכר רבין
בשנת 1965 תוכננה ונבנתה הכיכר המשמשת רחבת כינוס עירונית לטקסים, אירועים וכד' למרגלות בניין העירייה. בפינה של הרחבה מוצב פסל זיכרון גדול לשואה ולתקומה של הפסל יגאל תומרקין, בצורת פירמידת ברזל הפוכה מעל בריכת מים. שני אירועים קבועים מתקיימים באופן מסורתי מדי שנה בשנה ברחבת כיכר העיריה: אחד - חגיגת יום העצמאות שכוללת הפרחת זיקוקים מגג בניין העירייה והשני - יריד "שבוע הספר". להבדיל מזאת - אנדרטה לזכר אירוע הירצחו של ראש הממשלה יצחק רבין נמצאת בצד המזרחי של מבנה העירייה למרגלות המדרגות ובצמוד לחניה המקורה.
 
בהמשך מבנה העירייה על רחוב אבן גבירול נמצא הקניון המסחרי של "גן העיר" וצמוד לו גינה יפה ומטופחת של מדשאות, צמחיה ובריכות מים. שווה לעקוף את מבנה העירייה ולבקר בגן. המתחם כולו בנוי על שטחו של גן החיות ההיסטורי שהתקיים בת"א משנת 1939 עד שנסגר בשנת 1980 ו"תושביו" עברו לספארי בר"ג. מבניין העירייה אנחנו רוכבים עד לפארק הירקון ונחל הירקון חזרה לרכב שהשארנו בצמוד לשפך שלו.

לבחירתכם שני צירי רכיבה להמשך
1. להמשיך ישר על מדרכת רחוב אבן גבירול, שיספק לכם תפאורה תוססת של בתי-קפה, מסעדות וכו', יחצה את פארק הירקון בגשר הכחול של הכביש (שד' רוקח רח' גני התערוכה), יעבור לצד תחנת מכבי האש של תל אביב וימשיך לתחנת רידינג.
 
2. לבחור לרכב על שביל אופניים מסומן ברחובות צדדיים יותר: מתחת לבניין העירייה נפנה שמאלה (מערבה) בשדרות בן גוריון ומיד ימינה לרח' שלמה המלך. משלמה המלך נמשיך כל הזמן ישר (צפונה), הרחוב יתחלף לרח' יהושוע בן-נון ולקראת סופו של הרחוב יוציא אותנו חזרה לאבן גבירול.
 
מרח' אבן גבירול בהצטלבות שלו עם רח' בני-דן או אוסישקין - הרחובות הצמודים לאורך פארק הירקון מדרום לנחל - היכנסו לפארק והיצמדו לשביל האספלט הנוח לצד שפת הנחל, ברכיבה מערבה. השביל יובילכם חזרה לשפך הירקון, מתחם נמל תל אביב וגשר ווקף - אותו יש לחצות חזרה לחניה בה הושאר הרכב.