במחנה האימונים "כוכב הצפון" התוודעתי לקבוצה של מעסים עיוורים הקוראת לעצמה: "ידיים רואות". "כוכב הצפון" מתקיים בנופים הנפלאים של הגליל העליון ורמת הגולן. השנה זימן מחנה האימונים ב"כוכב הצפון" חוויה מסוג אחר לגמרי לרוכבים - מפגש עם מעסים עיוורים ועם רוכבי אופניים עיוורים. אנחנו האנשים הנורמטיביים לא רגילים לפגוש עיוורים כאנשי מקצוע, ועוד יותר לא רגילים לפגוש אותם במקצוע בו יש להם יתרון יחסי.
התגובות ששמעתי מרוכבים שעברו עיסוי ספורטיבי אצל המעסים העיוורים סקרנו אותי וניסיתי להבין מה קורה כאן. בכל זאת, לא בכל יום שומעים תגובות כמו "הטיפול הכי טוב שקיבלתי בחיים" ו "ממש הרגשתי את ההבדל בין מעסה רואה לבין אביעד". והגדיל לעשות רוכב שסיפר שכאבי הגב שהיו לו כתוצאה מהרכיבה נעלמו לגמרי ולא חזרו ביום שלמחרת גם בטיפוס הארוך של ה-25 ק"מ בעלייה לחרמון. מרשים ומסקרן.
אז מה למה בעצם עיסוי ע"י מעסים עיוורים?
ב"ידיים רואות" הבינו שכשחוש אחד חסר, חושים אחרים מתחדדים, ואצל חלק מן העיוורים מתחדד מאוד חוש המישוש והם הופכים למעסים בחסד.
יזמיות החברה הופתעו לגלות שכבר 15 שנה קיימים במכון וינגייט קורסים ייחודיים לעיסוי למיועדים למטפלים עיוורים, והבינו שיש כאן פוטנציאל אדיר שאינו מנוצל והחליטו להביא לידיעת הציבור את בשורת העיסוי ע"י מעסים עיוורים.
ב"כוכב הצפון" פעלה "ידיים רואות" יומיים במסגרת של מיני קליניקה שהייתה פעילה משעות החזרה מן האימון ועד לשעות הערב. את הקליניקה המאולתרת איישו שני מעסים עיוורים מקצועיים בעלי הכשרה בעיסוי ספורטיבי. המעסים תרמו מן הידע ומניסיונם לרוכבים ונתנו להם טיפים לטיפול בבעיות שזיהו.
אבל המעסים לא היו העיוורים היחידים בכפר גלעדי. באימון נכחה גם קבוצת רוכבי האופניים כן ולא המורכבת מאנשים שכן רואים ומכאלו שלא רואים.
מדובר בקבוצת רוכבי טנדם שבה הקפטנים (מקדימה) רואים ומתארים את הנוף לרוכבים העיוורים שמדוושים במושב האחורי.
מדהים לראות את כל האנשים האלה, הרוכבים והמעסים, שלא רואים ממטר, אבל לא מוותרים לעצמם במילימטר. מדוושים בעליות, בדיוק כמו אנשים רואים ומעסים אפילו טוב יותר מרואים.
הרוכבים שביקשו לשמור על קשר עם המטופלים קיבלו הפניה לקליניקות שפתחה ידיים רואות כדי לענות לביקוש מהקהל הפרטי.
אין ספק, היום אני רואה עיוורים אחרת.
מאת אייבי גילת
צילמה:עידית פיטקובסקי
