טיול במדבר

track to the desertוככה זה התחיל: חיכינו בסבלנות, שלחנו מסרים, הפצרנו,הפצצנו את הפייסבוק, התחנפנו, קראנו במגילה, קרענו בגד, נישקנו המזוזה ובסוף זה השתלם - הנמר מהעמק נאות להוריד אותנו לטיול מדבר לאחר כמעט שנתיים של יובש.

הניסיון הקודם לפני למעלה מחודש הזכיר את הסיבה לגעגועים אבל לא אפשר לנו למצות את החוויה המדברית עד תום.
הפעם הלכנו את כל המרחק-יומיים של רכיבת מדבר אמיתית,לוגיסטיקת שטח שכללה 2 גיפים עם שועלי מדבר וותיקים,11 מאמינים וגורו אחד. והשיא-פריסת לילה בחניון ללא שם וארוחת ערב ש10 מסטר שפים לא יכולים להכין תחת שמי כוכב בלילה די סתווי.

במסרים שרצו לפני הנסיעה היה כתוב לחסוך במקום, להסתפק בציוד מינימאלי ורשימות מזון מדויקות הופצו והודבקו איש איש למשימותיו ואכן בחמישי בבוקר התייצבנו 11 רוכבים 2 מלווים 11 אוהלים, תיקי ענק, עצים בשפע, אוכל בכמויות שלא יביישו את מסיבת החיסול של מפלגת העבודה ואנרגיה אצורה בדרכה להתפוצצות.

track to the desertהקפצה למפעלים מתחת למעלה העקרבים ואנחנו יוצאים לדרך. הנמר מהעמק מוביל אותנו בבטחה בשבילים שאינם מצוירים בשום מפה.מטפסים לכיוון הר חלק בדרכנו לגב זרחן שבספרים היה כתוב שהוא מלא מים.

בנקודת התצפית הראשונה קצת לפני הירידה לגב אני מבחין שה"גשר" שיושב על המזלג האחורי של הטיטוס הגיבור שלי מנותק בצדו האחד מה ש"מרקיד" את כל החלק האחורי-לא בריא אבל יש פתרון. אזיקון גיבור מחובר בהצלבה לחלק הרפוי והמשברון מתחסל.אנחנו נהנים מנוף מרתק המקיף אותנו בכל 360 המעלות שמסביבנו ומתחילים לרדת. בירידה לגב לשם "מאבד" את הבולם הקדמי ומשנה מנח רכיבה למשך יומיים מה שיוכח כאימון טוב...למי שמתכנן קריירה של מרים משקולות.


track to the desertאת הירידה הטכנית במקצת אנחנו עושים במהירות(אני מנסה לחקות את עידו בקטעים הקשים בהצלחה מסוימת) ומגלים שמישהו ניגב את כל המים מהגב ואשליית המים  טובעת בבריכה הריקה.

הפסקה קצרה תפוז וחטיף ואנחנו ממשיכים לעבר עין אום טינה ומשם לפי התוכנית ירידה לנחל חגור וטיפוס טכני מקסים של נחל שרף שמסתיים בחנית הלילה.

3 פנצרים לוקחים את הזמן שלהם ומפנים את הזמן לתקלה הבאה-שי מגלה שהבורג המחבר את המזלג האחורי לשלדה שבור.אין לנו בורג חלופי אבל יש אזיקונים חוטי ברזל ואבן שדוחפת את חלקי הבורג למקום ומקבעת אותם זמנית. אנחנו לקראת הדובדבן של היום-ירידה מפנקת לאורך המצוק של נחל חגור "תפירה"זריזה וקיצור דרך "אלגנטי" שזורק אותנו כחצי קילומטר בתוך הקניון הענק של נחל שרף.המטרה-הקצה העליון של הנחל מרחק כ 4 ק"מ.השעה 4 וקצת ואנחנו במשימה האחרונה של היום.

track to the desertסימון שבילים ירוק הוא עמוד האש שלנו ואנחנו מתמקדים בו ונותנים לו להוביל אותנו.הקניון המפעים שהולך ומתגלה מולנו מסתיים במפל די גדול ואנחנו מדלגים מגדה אחת לשנייה במעקב אחרי השביל.האור מתרחק ומפנה מקום לדמדומים שמקשים על מציאת התוואי אך לא מרפים את רגלינו.אנחנו נאלצים לצעוד חלק מהדרך וכשאור אחרון מאיים להיעלם אני רואה את הפנסים של המחנה במרחק קצר ויודע שהרגע הגדול לפנינו-חבירה למחנה הקמת המאהל וארוחת ערב מפנקת.על המקום החלטתי להמליץ לנמר להוריד אותנו למחרת במסלול שהרגע סיימנו לטפס.

11 אוהלים נפרשים במהירות,המטבח עובד ביעילות ולכל אחד משימה.זה פורש מחצלת,זה אוסף זרדים,המנגל מוקם,המים בסיר של הפסטה כבר רותחים,הטבולה של ניקול  מצטרפת לסלטים האחרים,ארז מוציא פיתות,האופניים עוברים למערום ונקשרים ואנחנו מתיישבים לארוחת ערב אפופת ניחוחות משכרים מפנקת ומשביעה מתחת לשמיים זרועי כוכבים.יושבים אוכלים ונרגעים.
לילה במדבר.כל הכוכבים דולקים.ששששקט,רוח חרישית שורקת באוזניים,העייפות מרפה את השרירים,האוכל מרגיע את הבטן,אין קליטה סלולרית והלב מתחמם ומחייך.אין כמו יום מדבר באופני שטח למלא את המצברים במיוחד לאור המינון הלא שוויוני בין רכיבת כביש לרכיבת שטח שכפיתי על עצמי לאחרונה.

לילה באוהל.הזדמנות להניח את האברים במאוזן לגהץ את הקמטים להקשיב לגוף העייף להרפות את השרירים ולתת לעצמך "להימרח" ולהרהר בגורלך הטוב.

הבוקר מגיע מוקדם ואנחנו בתרגולת התקפלות במקביל להכנת ארוחת הבוקר והכריכים להמשך היום.אני אחרי גרנולה ויוגורט לבוש ומוכן.
הנמר מתרצה אבל מזהיר-הירידה בנחל שרף תגבה מחיר.המשך הדרך יהיה 4*4 קשה עם סיום עוד יותר קשה-מעלה צין. אמר ושוב צדק.

track to the desertעם תחילת  הירידה במורד הנחל אנחנו פורצים בשאגות שמחה למראה ההוד וההדר הנפרשים לפנינו.קניון ענק,סינגלים על פי תהום,שבילוני עיזים,ירידה לערוץ הנחל וטיפוס מהיר החוצה ושוב סינגל ושוב ירידה והכול במהירות ובהרבה מרץ.אין ספק שהרווחנו את הירידה הזו במו רגלינו אתמול.
המשך הדרך היה קשה כמובטח אך רוכך בנוף בלתי נתפס בגבעות "שולחן" בחרוטים מושלמים בגיאיות ובקניונים יפהפיים.הגענו סחוטים אך מרוצים לתחילת המעלה אבל אחרי הדרך שעשינו אף מעלה,קשה ככל שיהיה,לא ישבור אותנו.

ב6 הייתי בבית הרוס מעייפות ומפוצץ באדרנלין.ככה זה במדבר.חוק שימור האנרגיה פועל כקסם. מצד אחד אתה מתרוקן ומצד שני מתמלא.מיד.
אי אפשר להביס אותך כשאתה נושם את הרוח המדברית ומחלק אותה בין הלב למוח.אי אפשר להעציב אותך גם כשהרגליים כבדות והנשימה קשה.

תודה ענקית לרונן"הנמר" על ההגייה על ההיגוי ועל ההגיגים. לאסף ועמוס "שועלי המדבר" החרוצים והיקרים לאבא של עומר שהקריב את הטרנו ולאחד עשר הרוכבים  שחלקו אתי את החוויה הנפלאה הזו.

 

כתב: שלמה אורבך
צילם: עידו אוהד