top_logo.png

  _________________________2_01.jpg



        

זיג זג בגולן

zig zag golanכתב וצילם יותם קאופמן*

אנחנו רוצים שהחיים שלנו יתנהלו בנוחות, ושעדיין כל הזמן נעלה. כל רוכב אופניים יודע שעלייה, כרוך בה מאמץ וסבל. חיים של עלייה מתונה וארוכה אחת אינם רצויים לנו, כי אז מתי נהנה, מתי נשחרר את הגוף וניתן לו ליפול.
חיים של ירידות מהנות - לא תודה. זה לא כיף כשכל הזמן כיף, ובכל ירידה אנחנו אומרים תודה על המעצור שממתן את האושר הזה. מה אנחנו כן אוהבים? להרוויח את הכיף ביושר. להתאמץ ולדעת שיש לזה סוף. לכן, תשמעו ממני רק על מסלולים שיש בהם עליות. ובהכרח גם ירידות. מסלולים שמתחילים ומסתיימים באותה נקודה, כי הקפצה מ- ואל זה לא פרקטי לרובנו. מסלולים שבסופם תרגישו שעשיתם משהו עם היום שניתן ברשותכם.

בכל בוקר שבו אני עומד להתחיל רכיבה מצומת עמיעד, אני נזכר בדברים שנאמרו לאברהם עוד בטרם קיבל תוספת ה"א לשמו: "שא נא עיניך וראה, מן המקום אשר אתה שם, צפונה ונגבה וקדמה וימה, כי את כל הארץ אשר אתה רואה, לך אתננה.." המקום הוא אידיאלי להתחלת רכיבות לכל רוחות השמיים. הפעם, המסלול מתחיל קל ונגמר קל. את המאמץ נשאיר לאמצע. בצומת עמיעד יש תחנת דלק עם מסעדה וקיוסק שצמוד לה שמאפשרים חנייה נוחה ותדלוק, תרתי משמע, לפני ואחרי הרכיבה.

בצומת עמיעד עצמו , מתחילים לרדת לכיוון הכנרת בכביש 90, אך מייד פונים שמאלה לכיוון כורזים. הכביש הזה הוא רחב דיו ושקט ומפני שהירידה מתונה בהתחלה יחד עם שני טיפוסים קצרים, אפשר להנות מתצפית על הכנרת. את הירידה המשמעותית עושים בבת-אחת בקילומטר ומשהו האחרונים. אפשר לטוס אז, אך בזהירות לקראת המפגש עם כביש סובב כנרת . שם פונים שמאלה, חוצים את הירדן על גשר אריק, ובצומת יהודיה פונים ימינה וממשיכים לאורך הצד המזרחי של הכנרת. בבוקר תמיד עדיף הצד הזה של הכנרת כי השמש העולה מספקת תאורת רקע לאגם, במקום הסינוור שרואים מהצד השני. זה גם מסלול טוב לחימום הרגליים, לקראת העלייה הראשונה של היום.

נופשים בצפון ומחפשים  מלון לרוכבי אופניים? הקליקו כאן

zig zag golan

כשמסיימים את הצלע המזרחית של סובב כנרת, בצומת מעגן, פונים שמאלה לכיוון חמת גדר. אחרי מישור של כמה קילומטרים, מרגישים ברגליים שהשיפוע הוא חיובי. זה קורה לפני ההתחלה הרשמית של העלייה ומועצם לעתים קרובות ע"י הרוח המזרחית של הבוקר. העלייה הרשמית מתחילה בסיבוב חד שמאלה, בצומת הכניסה לאתר תיירות המרפא. מבט לעבר פיתולי הכביש הוא מראה מאיים ואכן הכביש עולה בחדות, עם מספר שיפועים בעלי אחוזים דו-ספרתיים. מי שלא נמצא בתחרות כלשהיא עם עצמו (הרי עם מי...), יכול להסתכל לעבר הצד הירדני ולחלום על היום שבו יהיה מעבר חופשי בין המדינות שיאפשר רכיבות הלוך-ושוב בלי סרבול של ויזות ודרכונים. השיפועים החדים נגמרים כעבור כ-3 ק"מ שלאחריהם המשך עלייה מתון יותר לאורך עוד שניים. כשמגיעים למישור עם שדות דגן נרחבים, וזה קורה ככה פתאום, יודעים שנגמרה העלייה.

zig zag golanהמישורים הדרומיים של הרמה הם החלק היחידי בה שתמצאו בו שדות, להבדיל ממטעי הצפון. אה... וההר הרחוק שם באופק, זה החרמון. אבל אליו לא מגיעים. בצומת אפיק פונים שמאלה לעבר בני-יהודה והירידה חזרה לכנרת. ממש לפני שמתחילה הירידה חזרה לכנרת, אפשר להיכנס לקניון "נוף גולן" ולאכול משהו במאפייה המקומית ("הנחתום") ולמלא מים. הירידה חזרה לכנרת היא בכביש רחב, לא תלולה מדי, ומסתיימת בצומת כורסי. פונים בו ימינה, וחוזרים ברוורס על קטע קצר בסובב כנרת, עד לצומת מעלה-גמלא, שם פונים ימינה בשביל העלייה השנייה של היום. זו עלייה פחות חדה מחמת-גדר, אך יותר ארוכה. ששה-עשר קילומטרים אורכה, מתוכם שישה של מישור מדומה. בתחילת העלייה, במבט קדימה אפשר לראות את גמלא עצמה. בסופה, אפשר לראות כביש ארוך-ארוך שסופו בצומת דליות. פונים שמאלה, לעוד עשרה קילומטרים במגמת עלייה, עד לצומת המפלים. שם פונים שמאלה בירידה, ואחרי כשני קילומטרים (צומת קצרין) פונים ימינה להמשך הירידה לעבר קצרין. אפשר לחלוף על-פני העיר, ואפשר גם לעצור לאכול שם, לא חסרים מקומות.
zig zag golanאחרי קצרין, הכביש עולה מעט לצומת נשוּת  (בחיי שלא אני המצאתי את השם הזה), שם פונים שמאלה ויורדים לנהר הירדן בכביש מפותל שעובר בצד שני בתי המכס הישנים. חוצים את הנהר בפעם השנייה, על גשר בנות יעקב. מכאן, למעשה, מתחילה העלייה הלא-רשמית לביריה. העלייה השלישית והאחרונה של היום היא גם הקשה ביותר. אפשר, ואף מתבקש, לחלק אותה לשניים. בערך בחצי הדרך, בצומת מחניים, מחכה תחנת העצירה השלישית. גם כאן אפשר למצוא מבחר של בתי אוכל. בצומת מחניים, תחילת העלייה הרשמית, חוצים את כביש 90 בפנייה ימינה ומייד ממש שמאלה, לתוך איזור התעשייה של חצור הגלילית. הכביש הזה לא ממוספר ואחרי כקילומטר נעשה משובש מאד והשיפוע מזנק בבת אחת. רצוי לרכוב כאן בשעות המאוחרות של היום, או בסופי שבוע, מפני שהתחלת העלייה היא גם נתיב למשאיות אשפה שנושאות את מרכולתן לאתר הפסולת "תאנים". לא נעים לעלות בכביש מלא בורות כשמולך דוהרת משאית. הסיוט הזה נגמר כשמגיעים לאתר הפסולת. הדרך אז מתקראת "דרך נוף", הבורות משתנים לאספלט חדש, השמש מסתתרת מאחורי עצים, הריח של הזבל מתחלף בריח של שרף אורנים וגם השיפוע מתמתן. רק למעט זמן. בערך באמצע העלייה (שאורכה מצומת מחניים כתשעה קילומטרים), לקראת מושב עמוקה השיפוע חוזר לבעוט. סיום העלייה (הנקודה הגבוהה במסלול, כ-900 מטר מעל לים) הוא בצומת הכניסה למצודת ביריה. ממשיכים בו ישר, ובכיכר אחרי כקילומטר פונים ימינה בירידה חדה לכיוון צומת ביריה. באמצע הירידה שוכן קבר בניהו-בן-יהוידע, ויש בו גם ברז מים.

בצומת ביריה פונים ימינה ויורדים עד לצומת עין זיתים, שם שמאלה ושוב שמאלה בשביל להמשיך את הירידה עוד כעשרה קילומטר עד למפגש עם כביש 90 במחלף אליפלט. קטע הכביש הזה עובר על גשר גבוה ומרשים מעל נחל עכברה, ואחרי הגשר, מצד ימין, יש תצפית לגליל התחתון, לכנרת ולדרום הגולן. כדאי אז, כשהיום קרוב לסופו והשמש מאירה את המדרונות באותו אור שהיה שמור בבוקר לכנרת, לעצור ולשחזר בעיניים את המסלול עד כה. במחלף אליפלט פונים ימינה, והירידה נמשכת עד לצומת עמיעד. הירידה הארוכה הזו (20 קילומטר ממצודת ביריה) מספקת הזדמנות להרהור: איך אפשר ביום אחד לרכוב לאורך הכנרת, לטפס פעמיים לגולן ולחצות את המישורים שלו, לחצות פעמיים את הירדן ולטפס למרומי הגליל העליון. איך אפשר לעשות את כל זה בכח הרגליים, ובכח הרצון. רצוי לבוא למסלול כזה מוכנים מבחינת הכושר. אחרת, לא יהיו רגליים וחלילה גם לא רצון, בשביל עוד רכיבות מאתגרות כגון אלו.

zig zag golanפרטים נוספים:

המסלול מתוכנן כך שניתן בקלות לחזור לנקודת ההתחלה לאחר כל אחת מהעליות. אפשר לפרט את זה גם במסגרת בצד.

את המסלול כדאי לרכוב: בסתיו ובחורף.

סה"כ מרחק: 163 קילומטרים.

סה"כ טיפוס: כ-2900 מטרים, מחולקים לשלוש עליות עיקריות.

מים: להתחיל את הרכיבה בשתיית ליטר מים לפחות, חוץ מהליטר ששותים על הבוקר כשמתעוררים. אם מתחילים רכיבה בגירעון של מים, מתאמצים כל היום להחזיר אותו. מלבד זאת, בתחנות העצירה, למלא בקבוקים, לשתות, ואז למלא בשביל המשך הדרך. רצוי לבדוק את מצב המים ע"פ צבע השתן, אם הוא טוב, אז בתחנת עצירה לא חייבים לשתות, אלא רק למלא. בחורף, סביר שגירעון מים לא יקרה. בעת מצוקת מים, לא להתבייש - ניתן להיכנס לכל ישוב ולחפש בו ברז. גם בתי עלמין טובים לכך.

פורסם במגזין אופניים גיליון 168
 

 
Share

_________________________2_02.jpg

BANNER4.jpg

facebook.jpg

ofanaim_magazin199.jpgז

 
 
 
 
 
 
 
 

קוראים כותבים

מצאת מסלול רכיבה מענין? צילמת וידאו מגניב? הצטרף לקהילת הכותבים של אופניים! הצטרפותך תאפשר לך להוסיף ב"אזור הפרטי" אשר יופיע כאן כתבות ומסלולים, להשתתף בפורום אופניים, לנהל בלוג רכיבה, לקנות בחנות שלנו ולקבל עדכונים למייל בנושא אופניים

הניוזלטר שלנו

לקבלת עדכונים במייל על הנושאים הכי מענינים, המבצעים הכי חמים והחדשות האחרונות בנושא אופניים, הרשם לניוזלטר:

__________________________01.jpg

galil_ole_small.jpg

logo_jpg.jpg